אודליה לוי אטינגר

אודליה היא הצעירה מבין שלושת ילדיהם של ניצה ויהודה לוי, אחות לצהל ורענן.

גדלה והתחנכה בעשרת שביישובי גדרות, כאשר בגיל 3 יצאה עם משפחתה לשליחות באוגנדה ובגיל 11 לשליחות נוספת בוונקובר קנדה.

עם שובם מקנדה לעשרת, למדה אודליה בתיכון גדרה, התמנתה לחברה במועצת התלמידים ולעורכת העיתון ובמקביל הדריכה בשבט צופי אריות גדרות, גם כרש"גדית ולבסוף גם כמרכזת צעירה.

בסוף כיתה י"א יצאה אודליה במשלחת של משרד החוץ לארצות הברית, שם הדריכה ולקחה חלק במסע הסברה בקרב הקהילות היהודיות.

באוקטובר 1985, התגייסה אודליה לצה"ל ועל פי בקשתה שובצה כמדריכת "בנים" בחיל התותחנים, בתקופה שבה עוד לא היו לוחמות בצה"ל ומעט מאוד תפקידים קרביים מולאו על ידי בנות. בהמשך יצאה אודליה לקורס קצינות בבה"ד 12 שבצריפין.

לאחר מאבק עיקש שכנעה את קצין תותחנים ראשי (בניגוד לעמדתה של קצינת ח"ן ראשית) לשבץ אותה בהשלמת קציני תותחנים ובכך היתה לאשה הראשונה שסיימה ובהצלחה רבה, את ההשלמה שיועדה עד אותה עת לבנים בלבד. שם גם פגשה את אביעד.

אביעד ואודליה נישאו ולהם 3 בנות יובל, אריאל ועומר.

היא סיימה את שירות הקבע ויחד עם אביעד, השלימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א. בשנת 1995 הוסמכה כעורכת דין.

לאחר מספר שנים כעורכת דין שכירה במשרדי עורכי דין בתל אביב, הקימה אודליה בשנת 2003, יחד עם אביעד, משרד עורכי דין בפארק המדע ברחובות. היה זה ללא ספק אחד השיאים בחייה, אבל העיבה עליו עננה כבדה. ביום חנוכת המשרד 1.5.2003, נבדקה אודליה והוברר כי חלתה בסרטן השד. במשך 9 שנים הקימה אודליה וביססה משרד לתפארת וחיה חיים מלאים ובריאים והכל לצד ההתמודדות עם מחלת הסרטן.

בתחום המקצועי, הלך המשרד וגדל. כבוסית לעובדיה וכראש המשרד בפועל, הפגינה אודליה תמהיל נדיר של דרישות בלתי מתפשרות ומקצוענות מחד ורגישות והשקעה אין סופית בלימוד, העשרה, הכוונה והדרכה של עובדים מאידך.

במקביל לפעילותה הקהילתית המקומית (ועד הורים, הנהלת מתנ"ס, ועדת חינוך במועצה), אודליה שמה לה למטרה להוביל ולקדם שוויון מגדרי והעצמת נשים ולכן שימשה כחברת הוועדה לקידום מעמד האישה בלשכת עורכי הדין, חברת הנהלה וראש מערך האכיפה בשדולת הנשים בישראל וחברה בוועדה המייעצת של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

בתחום המשפטי, אודליה מיצבה עצמה כאחת המובילות בתחום זכויות נשים בעבודה, פיטורים בהריון, בהליכי אימוץ או טיפולי פוריות, הטרדה מינית ואפליה על רקע מגדרי. אודליה פעלה  לשינוי וקביעת הלכות שעניינן הגנה על נשים.

אודליה הייתה לעורכת דין משכמה ומעלה, מקצוענית מהדרגה הראשונה, ידענית גדולה, יסודית, יעילה וחדת מחשבה וניסוח ובמקביל רגישה ותומכת עבור לקוחותיה.

הגם שהיתה עיקשת ותקיפה, זכתה אודליה להערכה רבה מצד חברים למקצוע על כך שהייתה לה יכולת ייחודית לנהל כל תיק, מו"מ או ויכוח, יהיו התובעניים והעיקשים ביותר, בדרך מכובדת וביושרה שאין שניה לה.

9 שנים עסקה אודליה בניהול המשרד, הקריירה, הפעילויות הציבוריות והקהילתיות והמשפחה, תוך שהיא מגיעה על בסיס קבוע לבית החולים שיב"א, מקבלת טיפולי כימותרפיה, הקרנות, מטפלת במחלה ושבה מיד לאחר מכן לפעילות סדירה.

המחלה לא הייתה מקובלת עליה. היא לא אפשרה לה לנהל את חייה ולא הייתה מוכנה בשום אופן לראות את עצמה כחולה.

את ההתמודדות, על פני כעשור, עשתה אודליה עם פרופ' בלה קאופמן, מנהלת יחידת השד בבית החולים תל-השומר.

במהלך ההתמודדות עם המחלה חיפשה פתרונות לתמיכה מחוץ למערכת הרפואית הקונבנציונלית. היא הגיעה בחיפושיה לסדנה ייחודית המתקיימת במרכז בשם קומונוויל, באזור סן פרנסיסקו. חווית הסדנה הייתה כה משמעותית עבור המשך חייה עם הסרטן שהחליטה לנסות לייבא אותה ארצה. הפרויקט שלנו קם בהשראת רצון זה ובתמיכת הצוות בקומונוויל.

אודליה פיתחה קשרי ידידות אמיצים עם כל הצוות הרפואי והתומך, עם המזכירות ביחידת השד ועם האחיות באשפוז יום. חלקן הפכו לקוחות. המשרד סייע, בהתנדבות כמובן, לעמותה לקידום הסיעוד האונקולוגי.

במהלך החודשים מאי-יוני 2012 חלה הידרדרות מהירה במצבה של אודליה וב 11.9.12 בהיותה בת 45 בלבד, אודליה נפטרה.

נגישות