משתתפות בסדנה ממליצות .

לפני שנתיים גוייסתי למלחמה. כדרכן של מלחמות היא באה בהפתעה. כדרכן של מלחמות היא עצרה את החיים הרגילים. כדרכן של מלחמות היא לקחה לי ממני את כח המשאבים, שאבה ממני את האופטימיות התקווה. נשארה רק המלחמה. נשאר רק להתגונן להדוף להינצל לשרוד. ואז צפה לי לחיים הזדמנות. קפץ רעיון לפיד בפייסבוק. הזדמנות לעצור, להכנס לבועה, לנשום שוב. סדנת רבדים באה אלי בדיוק בזמן. ברגע שבו הבנתי שהמלחמה לא תסתיים, והגידול לא יעלם. אבל הבנתי גם שמשנים כיוון וגישה כי המלחמה כבר לא בנוכחות מלאה. אז החלטתי עם כל הפחד להסתכל עמוק בפנים. להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לתהום של הכאב, לדבר על מה שאני לא מעזה. חששתי. אבל מרגע שנכנסתי למנזר (כן, הסדנא היא במקום המדהים ״מנזר האחיות ציון") וסגרתי את שער הברזל מאחורי, שכחתי את העולם, הוא נשאר מאחור והרגשתי נינוחות. שרק גדלה וגדלה כאשר הכרתי את ליאורה, את נעמי ואת אווה: הצוות המחבק של רבדים. בעדינות, בנינוחות ובקבלה הן ליוו אותי ואת הנשים האחרות במסע לתוך עצמנו. וזה לא היה מפחיד וזה לא היה מכאיב. זה היה משחרר. כל כך משחרר. עמדתי מול הגוף שאיבד מהכוח ודרשתי ממנו. ולמדתי שהוא עוד מסוגל (גם אם מתנגד וקצת כואב). דברתי עם הכאב של הנשמה, עם העבר עם העתיד ואפילו עם המקומות בגוף שאני כל כך כועסת עליהם. נתתי לגוף מתנות של מגע שיחרור שלא אפשרתי בזמן המלחמה. ופגשתי לוחמות אחרות אמיצות חכמות מתוקות מדהימות. שהראו לי איך עוד אפשר להלחם, שהראו לי שהכאב והתסכול שלי משותפים. שהפתרונות שלי לא יחידים. כל לוחמת צריכה את ההזדמנות למקום לחוויה הזו. אני עדיין בענן של מלאות שלקחתי איתי. עכשיו אפשר לחזור למלחמה בכוחות חדשים.
עידית
משתתפת בסדנה
ביום הראשון, בסבב ההיכרות, שאלתן מה הציפיות שלנו מהסדנה. אני עניתי - להשאיר פה כמה דברים ולנוח. כמובן שהחוויות שהיו בארבעת הימים בהם היינו ביחד היו מעל הציפיות. תחילה הרגשתי מוזר. המעבר מ"העולם בחוץ" למנזר היה כמו להיכנס לעולם אחר, שונה ולא מוכר. אך די מהר התרגלתי והתמסרתי לתהליך המשמעותי שעברתי בעזרתכן ועם חברותיי. אני יודעת שאי אפשר להשאיר באמת דברים מאחור. ה"דברים" האלה ילכו איתי לכל מקום אבל בצורה שונה - מעובדים יותר ומונחים במקומם. אני רוצה להודות לכל המעורבים על הקמת התכנית, התמיכה והתרומה הנדיבה שאפשרה לי להשתתף בסדנה. תודה רבה ושנהיה כולנו בריאים.
שרון
משתתפת בסדנה
"זכיתי להשתתף בסדנה מעמיקה ומחזקת של עמותת רבדים, למחלימות מסרטן, פגשתי נשים חזקות, רגישות, חכמות ויפות, שפתחו את ליבן. שיתפנו ברגשות שלנו ובמחשבות שלנו והיינו ביחד ארבעה ימים, אכלנו, בכינו, דיברנו ופשוט היינו שם ביחד והקשבנו בלב פתוח אחת לשנייה. אלו היו ארבעה ימים של קסם, כיף ומרגוע ללב ולנשמה. ליווה אותנו צוות מיומן ומקצועי ביותר, נשים מדהימות, מקצועיות ומומחיות בתחומן, רגישות, חכמות ועדינות שהיו צמודות אלינו והיו חלק מאתנו. אין לי מספיק מילים היכולות לבטא את מה שהן עשו עבורנו. אני מרגישה שזכיתי בחברות נפש, חלקנו כאב עמוק, מחשבות וחלומות. אני רוצה להודות לכן מעומק הלב. אתן מדהימות ומקסימות ומעבר למקצועיות המעולה שלכן, פתחתן לנו את הלב ונתתן מקום לחלומות שלנו. בילינו במקום קסום מנזר האחיות מציון, אכלנו אוכל אורגני, עשינו יוגה עם המורה המדהימה והעדינה מינה, שוחחנו עם הפסיכולוגית נעמי באום, זכינו בטיפול שמימי עם המטפלת ההוליסטית אווה. שוחחנו גם עם התזונאית שרון בר גיל, ועם הסקסולוגית לנה קורץ. היה מעצים מאד! תודה לעמותת רבדים, ממליצה מעומק הלב. כל אחת שעברה את מה שעברנו צריכה לזכות בחוויה מעצימה וחזקה כל כך."
לילך רגב
משתתפת בסדנה
דילוג לתוכן